ראשית לכל – מדינה יהודית.

בבואנו להתמודד עם האוקסימורון 'מדינה יהודית ודמוקרטית', אנחנו חייבים להפריד בין המושגים 'יהודית' ו'דמוקרטית' ולהגדיר כל מונח לנפשו. אבל לפני כן מוכרחים להסכים על מה נדון תחילה – ב'יהודית' או שמא ב'דמוקרטית'? זה כבר מביא אותנו לשאלה מִקדמית נוספת – מי הם אלה ש'יסכימו'? אסור ל'הניח' תשובה לִשאלה זו האחרונה! התשובה חייבת להיות ברורה, חד-משמעית ונהירה בכל צורה ואופן של פרשנות. אין מדובר בשלב זה על שאיפות או מטרות-על, עליונות ככל שיהיו. השאלה הפשוטה מחייבת תשובה פשוטה – מי הם אלה שיקבעו מסמרות ויסכימו להציב את הסעיף הראשון בסדר היום – מה קודם למה, 'יהודית' או 'דמוקרטית'?

רק אם היהודים הם אלה הנדרשים להסכמה זו, יש לי מקום בדיון הזה. כל אפשרות אחרת הביאה אותנו עד היום למבוי סתום. המסקנה הזאת מולידה שאלת משנה חשובה מאין כמוה – האם היהודים באו לארץ-ישראל בשביל להקים בה מדינה דמוקרטית? אם התשובה חיובית עלינו לצרור את תרמילינו ועם מקלותינו בידינו לשוב אל חיי הנדודים בגולה הדווּיָה. זהו מהלך כוחני בעליל שאין לו שום הצדקה אנושית-מוסרית. באיזו אמתלה ובאיזה תירוץ קם לו עדר אנושי מפוזר ומפורד בין העמים ותובע זכות ריבונית על חבל ארץ מיושב? הרצון להקים מדינה דמוקרטית נוספת בעולם אינו יכול להיות הסבר לכך ובוודאי לא הצדקה. יתר על כן, אם היהודים האלה תובעים למזג את המדינה הדמוקרטית עם יהדות, מתקבלת אחיזת עיניים ברורה – לא מדינה דמוקרטית בעלמא אלא מדינה דמוקרטית-יהודית. תוך נישול כל מי שאינו יהודי בה והעדפה עם אפלייה לטובת היהודים. איזו מין דמוקרטיה היא זו?

אין מה ועל מה להתבלבל. היהודים נאלצו להקים לעצמם מדינה ריבונית יהודית. ולמה דווקא בארץ-ישראל? פשוט, משום שלא ניתן לבטל את הזיקה החזקה בין העם היהודי לבין ארץ-ישראל. רק הזיקה הזאת הבטיחה את קיומו של עם שנפוץ לכל הרוחות. רק ואך הזיקה הזאת מחברת בין יהודי מבגדד לבין יהודי מיהופיץ. בתוך כך וברוח התקופה נחפזו היהודים להתהדר במונח דמוקרטיה. ומדוע 'נחפזו'? משום שלא עמדו תחילה על יהדותם כציבור ולא הגיעו לכלל הבנה בינם לבין עצמם מה דמות ואיזה תוכן יש ליצוק לאותה מדינה יהודית? מדינה, לפני שהיא ריבונות טריטוריאלית, היא אנשים עם מכנה משותף. וכבר עמדנו קודם על כך שמשטר דמוקרטי אינו יכול להוות בסיס מוצדק להקמת ריבונות חדשה על אדמה מיושבת ואפילו מיושבת בחלקה.

כל נסיון יהודי לחתור לשלום איזורי לא יצלח בטרם יוגדר העם היהודי שיגדיר את עצמו ואת המדינה היהודית. אי אפשר ללכת לשום מקום לפני התרת הסבך הזה. מי אנחנו? מה אנחנו רוצים מעצמנו? ולמה דווקא כאן? אין מה לשאת ולתת מחוצה לנו לפני המשא ומתן הפרלימינארי הזה בתוכנו. זוהי המכשלה הראשונה. אנחנו! לא הערבים ולא הסינים! כל עוד לא תהיינה הסכמות בין חלקי העם היהודי המנופץ והקרוע בינו לבינו – אין אפילו טעם לנסות לגשר על פערים בינינו היהודים לבין גויי הארצות. אפשרות סבירה לחלוטין היא שלא נצליח לקבץ את נפשותינו לכלל הגדרה אחת מוסכמת ואז אין מה לדבר על מדינה יהודית. ינסו לפתות את הערבים בכל מיני דרכים נלוזות כמו 'מדינה יהודית ודמוקרטית' או 'מדינת כל אזרחיה' או 'דו-לאומית' או 'רב-לאומית', בכל דרך כזו נמחקת כל אפשרות של מדינה יהודית והתוצאה הבלתי נמנעת תהיה ריבונות ערבית מלאה על כל הארץ. נסו והיווכחו!

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s