למה דווקא עכשיו?

רקטת גראד נחתה על באר-שבע. חלק מבוטל מבינינו מקבלים זאת בהבנה ואפילו בפליאה על ה"מעט" הזה. היתר, עסוּקים באדישות, בתיסכול, בכעס וברגשי נקם. אני פניתי לכיוון אחר בתקוה שמישהו שם למעלה חושב אותו הדבר. שאלתי, למה? ולמה דווקא עכשיו? בשביל להשיב על כך יש לסלק את כל הבַּרְבֶּרֶת בדבר עוני ומחסור וּתחושת חֶנֶק של פליטים קשי-יום. כל אלו היו גם בשבת שעברה – אז למה לא ירו את הרקטה בשבת? אמרתי בלבי, אולי נפלה שגגה? אולי הרקטה נפלטה בטעות? בשביל לשלול או לאשר הנחה זו חובה לדעת את הפרקטיקה של ירי גראד מרצועת עזה לעבר ישראל.

לא לכל אחד בעזה יש רקטות. אין חנויות לממכר תחמושת וטילים. טילים ורקטות מקבלים רק אלה הראויים ביותר לטעם מעניקי הרקטות והטילים באירן. רקטת גראד היא מצרך לא זול שעבר דרך חתחתים ארוכה ארוכה, במדברות או על פני ימים וגם ממחילות ומנהרות לא הניח ידו. צבא גדול ומסורבל יכול להרשות לעצמו ביזבוז משווע של תחמושת וטילים. לא כך הם פני הדברים בעזה. יש רישום מדוייק של המלאי ופיזורו על פי מפתח של אמון. אין יורים אלא לפי פקודה. ויושב לו מול המחשב איזה מחבל ביחידת 820 בעזה ומוסיף וגורע ומדווח על כל סטייה.

עניינה של פקודה הוא שהפקודה מתקבלת מגבוה. תמיד. כל נותני הפקודה בשרשרת הפיקוד העבירו אותה, כל אחד בתורו קיבל מעליו ומסר לזה שמתחתיו. גם ישמעאל הנייה, נשיא אירגון המרצחים הזה, מקבל פקודות שאותן הוא מגלגל הלאה. מוכרחים להבין היכן נמצא המעיין הזה המפכה קילוחי צרות צרורות, מוות וּשכול. חמינאי. אולי זה האיש. הוא אינו פוקד, הוא מורה. הוא מורה את רוח הדברים, ואת התרגום למעשים עושים אלה שמתחתיו. מעכשיו, יש מסלול ברור ומחמיר של כל פקודה וציות, הכל רשום ומדוּוָח. יש לוחמים מצטיינים העולים בדרגה והמתרשלים נענשים במלוא חומרת הדין החפוז. בעזה קודחים במקדחה חשמלית את ברכי המורשע או שהשופט עצמו, שגילו שבע-עשרֶה או עשרים ושלוש, לוקח אקדח ויורה בהן.

אם כך, הטיל על באר-שבע נורה בכוונת מכוֵן והפקודה הספציפית הזאת ניתנה על-ידי מישהו בשרשרת הפיקוד שהיה מוסמך לתיתהּ. אין ספק. מספיק שמוסמך כלשהו באירן ילחש על אוזנו של ישמעאל טרוניה בדבר השקט הלא רצוי הזה שנמשך כבר יותר מדי זמן, אולי אפילו המלצה קטנה… לא! שום המלצה! שיפעל כפי הבנתו. סומכים עליו שיידע מה לעשות. כשיש את רוח הדברים האלה צריך ישמעאל לתרגם אותו נכון למעשים. ויש לו לישמעאל, ברוך השם, נסיון. עכשיו, זוכרים את שאלותי דלעיל: "למה, ולמה דווקא עכשיו?". על ה'למה' הראשון התשובה ברורה: למחות את ישראל, אבל למה דווקא עכשיו? הם רוצים לחסל את ישראל עכשיו??? את זה אנחנו חייבים לדעת ואני עכ"פ, איני יודע.

אנחנו חייבים לדעת זאת משום שהתמונה האיזורית מעוררת חלחלה ואימה. שהאל ישמור אותנו מהמהפכות שמסביב. שהיו, עודם ויהיו. אינני רואה במחנה ישראל מישהו שיודע את התשובה, וכתבתי זאת כי אף על פי שהעת רעה היא, אסור לִדּוֹם.

 

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s