כִּסְדום הָיִינוּ לַעֲמורָה דָּמִינוּ.

הארגונים הרעים שהכתירו עצמם כאירגוני זכויות אדם עומדים על רגליהם האחוריות מרוב חרדה. חגיגות הכסף ומשתאות הממון בסכנה ותלויים על בלי-מה. אם יש חשש נורא שכזה ומאבק חסר פשרות נגד הקמת וועדת חקירה שתבדוק את מקורות המימון שלהם – יש להם מה להסתיר. יֵש וָיֵשׁ! גוף ציבורי שמסרב לגלות את מקורות המימון שלו כבר לא מעורר חשד, כי בעצם הסירוב נחשף הרֶשע. מה אתם חוששים כל-כך? טינופת ידיכם מצחינה למרחוק גם ללא חקירה. אבל יחקרו! בקרוב מאוד תחל זרימה שלכם אל חדרי חקירות. לא תימלטו.

הנבזות הנקראת בפיהם "דמוקרטיה" או "חופש הביטוי" תישאר נבזות. גם אם יעטפו אותה בשמות תמימים כרוכים בנייר צלופן וסרטים חגיגיים, נגד צחנה אין מרפא. כל פרשנות מלומדת לא תרחיק את הריח. בנוסף לפעילות המרושעת שלהם הם מתחזים לצדיקים ומוסיפים בכך עוד חטא על פשעיהם. ארורים תהיו. נבלות! רונן שובל, יו"ר המהפכה הציונית השנייה "אם תרצו" כותב במאמרו "רודנות בשם החופש" את הדברים הבאים:

"… המאבק על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת מקורות המימון של ארגונים העוסקים בדה-לגיטימציה של ישראל הוא סימבולי ומכונן. הוא מייצג מאבק רעיוני עמוק בחברה הישראלית בין רוב דמוקרטי, שמאס במציאות האנטי-דמוקרטית שבה הוא שרוי, לבין מיעוט אנטי-דמוקרטי, המבקש להמשיך לכפות את רצונו על הרוב. מאבק בין הדמוקרטיה הלאומית, השואבת את סמכותה מהעם, לבין האליטוקרטיה האנטי-ציונית, השולטת במוקדי ייצוג הכוח." ("אם תרצו")

מה נשאר? כמובן – "זכויות המיעוט נגד עריצות הרוב". המיעוט הזה המנוּוָל, הדשן, העשיר והשאנן מתחפש למסכן נרדף ובעודו נהדף ממלמל לו "ביקורת לגיטימית על השלטון" ו- "נשמת אפה של הדמוקרטיה". הדבר מגוחך! הלא מדינת-ישראל מעניינת את עכוזיהם, הם מוכרים אותה בכסף מלא כסוחרי סוסים נקלים, הדמוקרטיה מהם והלאה והאנשים הללו התובעים לעצמם את הזכות לביקורת על המדינה מסרבים בכל תוקף לביקורת לגיטימית והכרחית עליהם עצמם. כמה זמן העוול הזה יימשך? כמה זמן עוד ניתן למלוכלכי הידיים האלה לנבור ולפשפש בחיינו בכפותיהם המטונפות?

מבקשי רעתה של ישראל היושבים על ה"שיבֶּרים" המרכזיים בתקשורת ובאקדמיה, בתמיכתם באירגונים הללו בשם ערכים דמוקרטיים, כורתים את הענף שכולנו יושבים עליו. מפעיליהם של הכנופיות הללו מרחוק תובעים מהם בתמורה לבצע הכסף עוד ועוד הלשנות והכפשות נגד בני עמם, נגד משפחותיהם, נגד עצמם, והם נענים בחפץ לב – העיקר הכסף הכסף הכסף… כִּסְדֹם הָיִינוּ לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ.

 

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s